בין לבנון לרחובות
"יש רגעים נגמרים ההסברים רק הלב עובד שעות לכסות את הדמעות" עשר שנים אחרי המלחמה הגדולה, הראשונה, שהייתי בה בעלת הכרה ואחריות על חיי, בלי אמא שתיקח ותחבק אותי כשהאזעקות פורצות באמצע היום או הלילה, המלחמה הראשונה שהיתה לי בה אחריות על אנשים אחרים. חייתי לפני עשור על גבעה קטנה בשולי רחובות לצד מוזיאון המספר […]
