לוגו דרור ישראל
כתבו עלינו

50 אנשי חינוך, תרבות ותקשורת בוחרים את המשפיעים על החינוך בישראל

26 באוגוסט 2013

שירן גרינברג רכז בית המדרש למורי עם בתנועת דרור ישראל על פרופ' דיאנה סילברמן קלר ז"ל, ראש המסלול לחינוך בלתי פורמאלי ובית הספר הרב תחומי בבית ברל

שירן גרינברג רכז בית המדרש למורי עם בתנועת דרור ישראלאחר הצהריים אחד, בביתה שבכפר-סבא, התארגנו לתחילתה של פגישה בנושא הכשרת המורים ב"בית המדרש למורי עם" שבבית ברל.

דיאנה ביקשה שאכין לה תה, כרגיל. פגישה זו זכורה לי משום שבמקביל ביקשה שאאזין לאסטור פיאצולה, ושאמהר קצת, משום שחייבת להראות לי ולשותפתי, צרויה, תמונות מפוטסדאמרפלאץ, ברלין. עברנו על עשרות תמונות של מראות, חלונות מנצנצים, עיוותים אופטיים והשתקפויות.

אני, לדידי, חיפשתי את הקאץ', את ההוראה שמעבר לייצוגים המצולמים. והיא, לדידה, הסבירה כי אין שום דבר מחוץ למה שאני רואה בתמונות, וכי זה עיקרה של פגישתנו. אלו הן המהות של "הבלתי פורמאלי" וההוויה הייחודית של "הדעת הבלתי פורמאלית".

כזו הייתה המחנכת והמדריכה פרופ' דיאנה סילברמן קלר – "מלמדת את החינוך הבלתי פורמאלי כפי שהוא מתרחש".

פרופ' דיאנה סלברמן קלר ז"ל, ראש ממסלול לחינוך בלתי פורמאלי ובית הספר הרב תחומי בית ברל
פרופ' דיאנה סלברמן קלר ז"ל, ראש ממסלול לחינוך בלתי פורמאלי ובית הספר הרב תחומי בית ברל

"אבל מה הקשר בין כל המראות האלה לבין חינוך בלתי פורמאלי?" תהיתי לעצמי.

"צופן ללמידה המערב סוגות, חושים, קוגניציה, רגשות, תרבות כתובה ודבורה. צופן המבוסס על וולונטאריות, גמישות, סימולציות מודולוריות, סימבוליזם, ועוד. ממש כמו התמונות שאתה רואה, שומע וחווה." ענתה דיאנה.

דיאנה גדלה בתנועת נוער ציונית-חלוצית ועלתה מארגנטינה לארץ בגיל 14. היא החלה את דרכה האקדמית בספרות, היסטוריה ולשון צרפתית. את התארים המתקדמים עשתה בחינוך, ועיקר יהבה ומרצה האינטלקטואלי הוקדש לחינוך הבלתי פורמאלי ולדעת הבלתי פורמאלית. דיאנה זיהתה את חולשתו של הבלתי פורמאלי בהיותו נתפס כ"קטגוריה שארית" לחינוך הפורמאלי, שגם הוא שרוי, לדעת הכול, במשבר כולל בעשורים האחרונים. זיהוי זה הוליד את הפרויקט האינטלקטואלי הגדול, שנוסח על ידה כ"דה-פורמאליזציה של הבלתי פורמאלי", כלומר שינוי מעמדו של הבלתי פורמאלי על ידי פירוק ויצירה של פרקטיקות, המתאימות ל"מודרניות הנזילה" (כפי שזיגמונט באומן כותב).

ב-1987 כתבה כי "החינוך הבלתי פורמאלי הוא חינוך מקביל, והוא ממלא פונקציה של החדרת אנרגיה למערכת הקאנונית. כך היא תורמת לחיוניותה של המערכת הכוללנית ומונעת התאבנותה". הזיהוי, שלחב"פ ישנו ייעוד כלפי המערכת הממוסדת, בהיותו לא בן חורג שלה אלא בעל מבנה והיגיון משלו, המהווה חלופה מקבילה למבנה ולהיגיון הממוסדים, ממקמים את דיאנה כחלוצה פורצת דרך במחקר וביישומו בפועל.

מאז, שקדה דיאנה על ביסוסו של החינוך הבלתי פורמאלי כחלופה בת-קיימא לתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר, בהכשרת המורים ובאקדמיה בכלל. יש לומר, כי לצד תהליכי ההפרטה והניאוליברליזציה, "הבלתי פורמאלי" זוכה לעדנה מחודשת – צמיחה של תנועות בחברה האזרחית וקבוצות המתנגדות להגיונות הללו ומחזיקות בפרקטיקות אלטרנטיביות ובערכים אנטגוניסטיים. הבלתי פורמאלי מתגלה בשטחים ובאתרים לא אופייניים לו. ברוח זו, דיאנה גייסה את התיאוריות הביקורתיות והפוסט-סטרוקטורליסטיות, ופיתחה פדגוגיה תיאורטית, יישומית והוראתית כלפי הזמן, המרחב והידע – וכך פרצה את תקרת הזכוכית של הבלתי פורמאלי ופילשה אותו למקומות חדשים. הדה קונסטרוקציה של דרידה, החושים לפי ז'אן לוק ננסי, הפנומנולוגיה של מרלו-פונטי, ביקורת התרבות הניאו-מרקסיסטית של סלבוי ז'יז'ק ועוד, הפכו אצל דיאנה לחומר בעירה להגשמה. ליישום ממשי.

בית המדרשלאורך כל שנות חייה שילבה תיאוריה ופרקטיקה – "על בשרה". בתמונה ניתן לראות סטודנטים, היושבים בקבוצה ולומדים יחד עם דיאנה, באופן שלא ברור מי הלומד ומי המלמד – עקרון הסימטריה בחינוך הבלתי פורמאלי.

חדורת מטרה, נחושה, לא פוחדת מעבודה קשה, ניגשה דיאנה לאתר המרכזי ליישום הצופן והדעת הבלתי פורמאליים באקדמיה ובהכשרת המורים. בשנת 2000 ייסדה דיאנה במכללה האקדמית "בית ברל" את "בית המדרש למורי עם" יחד עם תנועת "דרור-ישראל" (מייסודם של בוגרי הנוער העובד והלומד). מוסד זה, המכשיר מאות סטודנטים להוראה במכללה האקדמית "בית ברל", הוא ההדגמה החיה ליישומיותם של רעיונות ה"דעת בלתי פורמאלית" ולהיתכנותו של היגיון אחר, המתאים לרוח הזמן, והמאתגר את התפיסות המסורתיות והדיכוטומיות. למידה קבוצתית ואישית, המשלבת את החושים ואת כל גופו של הלומד, מחברת בין תיאוריה לפרקטיקה, עוסקת בבעיות החיים על ידי סימולציות ומשחק, דמוקרטית וסימטרית, משלבת ניו-מדיה, עונה לאתגרים של השיח הדיגיטאלי, ואינה נופלת קורבן לאובדן הערכים הגלום בתקופה הקרויה "פוסט-מודרניזם". דיאנה חתרה לגיוס כלי העבודה הפוסטמודרניים לשם חינוך צעירים וצעירות לערכים דמוקרטיים והומניסטיים.

חשיבתה המפותלת, המסובכת, הבלתי מתפשרת והאניגמתית לעיתים, מטרתה לא ליפול קורבן לדוגמות המאפיינות את החשיבה הפורמאלית. עצם סגנון כתיבתה (לצד הרעיונות המובעים בה) מחנך ליצירתיות וביקורתיות, ומלא פאתוס פתייני למרד במוסכמות החברתיות ולביסוסם של הגיונות ומיומנויות המתאימים למאה ה-21.

פרויקט חלוצי נוסף, המאפיין את אישיותה הייחודית והמהפכנית של דיאנה הוא לימודי משחקולוגיה והכשרת מעצבי משחקי מחשב, שנפתחו בבית ברל בשנת 2005. המשיכה למשחקי מחשב גם היא מקורה בצופן הבלתי פורמאלי ובעירוב החושים והגוף בתהליכי הוראה-למידה. דיאנה זיהתה את הפוטנציאל התיאורטי והיישומי ודחפה לפיתוחה של תכנית הלימודים הראשונה בארץ בתחום.

דיאנה נפטרה ממחלת הסרטן בגיל 59, באיבה של עבודתה הרעיונית ויישומה.

גונזלו פראסקה, מגדולי המשחקולוגים בעולם, כתב עליה: "דיאנה דחפה את העולם קדימה ולא היססה לרגע להגיד את מה שהיא חושבת, שייפול מי שייפול. יתכן שזאת הסיבה שהיה לנו קשר טוב. בדרך-כלל האיכרים הולכים על האדמה וקוברים את זרעיהם. אך רק כדי לסתור אותנו, היום זאת דיאנה מי שנקברת ומשאירה לנו את זרעיה על פני העולם הזה, אותו היא כה אהבה. בידינו המלאכה לקצור אותם. רבים מהם כבר נבטו ואחרים יפרחו פתאום, כאשר כלל לא נצפה לכך."

דיאנה הייתה אשת חינוך למופת.

שירן גרינברג, רכז בית המדרש למורי עם בתנועת דרור ישראל על פרופ' דיאנה סילברמן קלר ז"ל
שירן גרינברג, רכז בית המדרש למורי עם בתנועת דרור ישראל על פרופ' דיאנה סילברמן קלר ז"ל

 

כתבות נוספות