בקיץ 2009 החליטה ממשלת נתניהו השנייה להפריט את קרקעות ישראל. המדובר הוא בהפרטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, מאות מיליארדים של שקלים, שווין של קרקעות המדינה והעם היהודי.
תחילה ניסתה הממשלה להעביר את "אם כל ההפרטות" באמצעות חוק ההסדרים העמוס לעייפה באלפי סעיפים ותת-סעיפים בנושאים מנושאים שונים. משהחל רעש ציבורי גדול נגד מהלך זה הוצא התיקון לחוק מקרקעי ישראל מחוק ההסדרים ועבר בחקיקה מואצת בכנסת. כך, באישון לילה, העבירה וועדת הכלכלה "תיקון קטן" שמרוקן את חוק יסוד מקרקעי ישראל המהווה תו היכר באופייה של התנועה הציונית ומדינת ישראל מתוכנו : "מקרקעי ישראל הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת". התיקון קובע כי ניתן להעביר את קרקעות ישראל במכירה. באחת שונה משטר המקרקעין הישראלי מחכירה – למכירה.
הקרקע היא המשאב היסודי והבסיסי ביותר לקיומה של כל חברת בני אנוש. עליה בני אדם בונים בית, מגדלים יבול, מקימים מפעל ועוד. הפרטת הקרקע מביאה בכל מקום להתעשרות בעלי הון עולמייים שמסוגלים לקנות חלקות ארץ ענקיות על יושביהן ולסחור בהן בבורסות העולם, בעוד שלרוב בני האדם עולה מחיר המחייה עד כדי שיעבוד לבנקים, לעבודתם ולנדבנותם של בעלי הון.
הפרטה זו פוגעת בשורשי התפיסה היהודית ("והארץ לא תימכר לצמיתות"), התפיסה הציונית ("הקרקע תהיה בית לעולם לעם"), התפיסה החברתית (דיור ציבורי, מעמד של בעלי קרקעות, קביעת סדר עדיפויות חברתי על ידי המדינה), התפיסה הסביבתית (מכירת אתרי נוף, נדל"ן בשטחי טבע, חוסר תכנון לטווח הארוך ועוד) והתפיסה התכנונית (תשתיות, קליטת עולים ועוד).
תנועת דרור ישראל יחד עם קואליציה של ארגונים מכל גווני הקשת הפוליטית יצאה למאבק בהפרטה זו מתוך ההבנה שהיא מסכנת את קיומנו בארץ זו ומרחיקה את אפשרות היותה של החברה הישראלית חברה שוויונית וצודקת יותר. והמאבק טרם הגיע לסיומו!
