חדשות

שבע ברכות לכבוד שבעים שנות עצמאות

8.5.2019

בתנועת דרור ישראל חברים מאות עולים ובני עולים מעשרות מדינות שונות. לכבוד יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל נרצה לספר את סיפורם של שניים מחברי התנועה שעלו לארץ מתנועת "הבונים דרור" לפני קרוב לעשור, וכיום מדריכים במרכז ההדרכה "המעורר". "זה לא נוצץ לעלות לישראל, זה להיות חלק מהמרכז של העם היהודי, לחיות פה את החיים, לחנך, להיות אחראי על החברה שלי, לעשות מילואים" אומר ג'ורג' סטיבנס (31), חבר בקיבוץ המחנכים בשדרות ומדריך של שוטרי מג"ב. "עליתי באוגוסט 2011 ובדיוק הייתה המחאה החברתית. כמובן שבשבועות לפני שהגעתי התעניינתי מה קורה והתרגשתי שאני עולה למדינה שיש לאנשים בה מודעות חברתית כל כך מפותחת. כמה שבועות אחרי שעליתי הבאתי את החניכים שלי, שהגיעו מארה"ב לעשות שנת התנדבות בארץ, להפגנת המיליון" הוא נזכר, "הרכזת שלי קצת חששה כי הם נחתו בארץ רק כמה ימים לפני כן ואולי זה יהיה להם קצת יותר מדי, אבל היה לי חשוב שהם יבינו שהדבר הכי חשוב בעם ישראל ובחברה הישראלית הוא הסולידריות והחוסן החברתי".

ג'ורג' וחניכיו

אחרי שנה התגייס  ג'ורג' לתפקיד של נהג תובלה ומאז עושה כל שנה מילואים למשך שבועיים וחצי. בצוק איתן, בזמן שריכז מחנה קיץ ומסע בישראל לכ-140 בני נוער מארה"ב, קיבל צו 8. "זו הייתה דילמה רצינית. מצד אחד אני אחראי על החיים של 140 ילדים שלא מכירים את ישראל, מצד שני יש לי אחריות על המדינה ועל התפקיד שלי, גם אם הוא לא הכי קרבי שיש" הוא צוחק, "בסופו של דבר הגעתי ל-11 ימי מילואים במקום שהוא עכשיו הבית שלי". ג'ורג' מתייחס לשדרות, אליה עבר לפני שנה עם חבריו לקיבוץ העירוני.

בועידה העשירית של הנוער העובד והלומד, הסכימו חברי דרור ישראל והנוער העובד והלומד, על כך שהתנועה חותרת לחיים בשלום ובביטחון של מדינת ישראל לצד שכנותיה, זאת לצד החלטה נוספת על התיישבות בגבולות, האומרת כי התנועה רואה משמעות רבה לחיים בגבולות, וקוראת לממשלת ישראל לטפח את היישובים, הכפרים והערים באזורים אלו, בדגש על אזור עוטף עזה, אשר בשנים האחרונות חברי התנועה החיים באזור מבקשים להתייחס אליו כ"עוטף ישראל" מתוך הראייה כי אזור זה והתושבים החיים בו הם החזית של ישראל. החלטנו כי התנועה תגביר את פעולתה באזורים אלו כדי לחזק את מרקם החברה ואת כוח העמידה שלה.

חניכי הנוע"ל בועידה העשירית

שון גוטמן (36) מספר "עליתי עם תנועת "הבונים דרור" שבה הייתי חבר. הקמנו ביחד קבוצה עם עולים מארה"ב, ניו זילנד, אוסטרליה וקנדה. עלינו כי הרגשנו אחריות על החברה הישראלית והבנו שאנחנו רוצים לקחת עליה אחריות כקבוצה." לצד הקבוצה של שון, קמו בעשור האחרון עוד 8 קבוצות של עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית ועוד מספר קבוצות של עולים ובני עולים ממדינות אחרות. בשנים האחרונות התנועה פועלת לעידוד עלייה, מפתחת אופני פעילות המאפשרים לעולים ובני עולים לקחת חלק מרכזי בפעילות, להדריך ולרכז פעילות. "לקבוצה שעלתה לארץ לפנינו מהבונים דרור קוראים "אסיף", אז החלטנו לקרוא לקבוצה שלנו "יוֹרֶה" כי זה מה שבא אחרי האסיף" הוא נזכר, "במקומות שבאנו מהם אין את הקשר הזה בין האדמה ובין עונות השנה, זה לא כל כך משנה מתי הגשם הראשון יורד ומה עושים אחרי האסיף.

שון וחבריו מקבוצת יורה

ג'ורג' סטיבנס עלה באוגוסט 2011 מפילדלפיה, " הוא מדריך את חיילי מג"ב במרכז ההדרכה המעורר "החבר'ה ממג"ב מתמודדים עם יום-יום מאוד לא קל שמעמיד אותם מול המון דילמות ערכיות בשירות וגם אחריו" הוא מספר. ההחלטה לעבור לשדרות הייתה בצל טרור העפיפונים שפקד את הדרום בשנה שעברה. "הגענו לשדרות כי זו עיר חשובה ומדהימה, בסביבה עם עושר תרבותי שמכילה ערים, מושבים, קיבוצים וכפרים. לתוך הסביבה הזו אנחנו החלטנו להגיע כי שם מתקיימת החברה הישראלית, ושם, כמו בהרבה מקומות אחרים, נבחן העם בישראל. האיום הביטחוני הוא משהו שאנחנו חיים איתו, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום. העיר הזאת חשובה לנו ופה אנחנו מקווים להמשיך את החיים שלנו ולהקים את המשפחות שלנו".  עוד מוסיף ג'ורג': ההחלטה לשרת בצבא ולעבור לשדרות הם מתחושה עמוקה של ברית גורל עם העם היהודי והחברה הישראלית. לא הייתי מרוצה מהחיים בקנדה וארה״ב, לדבר על ישראל מלא אבל לא להיות בתוכה, לחוות את החיים פה ולשלם את תשלומי המחיר של להיות פה. מה שמשך ומושך אותי לדרור ישראל זה הניסיון המלא להיות אחראים על העם באופן מ-ל-א, כולל כל הקושי וכל היופי. וזה למה שאני קיבלתי החלטות לא רגילות ביחס ליהודי אמריקאי עם המון פריבילגיות והזדמנויות – לעלות לישראל, לחיות בשדרות, לעשות מילואים. אני מרגיש שזה מה שעושה אותי באמת חלק מהחברה פה, בהחלטות הקשות האנשים מסביבך מבינים אם אתה באמת חלק מהם או לי – ורק מתוך זה אפשר לקחת אחריות ולהשפיע, לא מישהו שמחפש להעביר ביקורת ממקום חיצוני.

ג'ורג', אחותו רות ואימם בילי

ג'ורג' וחבריו לקיבוץ המחנכים בשדרות כתבו 7 ברכות לכבוד 70 שנה למדינה, והשנה החליטו לשתף בברכות אלה גם פה:

עבודה 

לכבוד תנועת העבודה וכבודם של האדם והאישה העובדים שבעמלם קמה מדינת ישראל בסלילת כבישים, בעבודת האדמה, בעבודת כפיים, ביזע, באמונה ובחברותא

לכבוד עבודה שלדברי גורדון- מעבדת את האדם לא פחות יפה ממה שהיא מעבדת את הקרקע. ולכבוד משק שנותן לא רק ריווח כספי יפה, כי אם רווח אנושי יפה.

לכבוד משימתנו, עמלנו שבמו ידינו נבנה חברה בה העבודה משוחררת מכל ניצול ותכליתה אושרו של האדם והיא יצירתה השיתופית של החברה.

 

הגנה 

לכבוד עם ישראל שהגיע לכאן מרחבי העולם עם חלום לחיות ללא אימה ופחד כיהודים גאים בארץ ישראל.

לכבוד הגשמת הייעוד של העם היהודי – להיות אור לשאר העמים ולכונן שלום עולמי.

לכבוד כוחות הביטחון והאזרחים החיים בקו העימות, ששומרים הלכה למעשה על הדמוקרטיה ומאפשרים לנו להיות בתהליך ארוך עד שנגשים את השניים הקודמים שציינתי.

 

שלום 

לכבוד האתגר הגדול העומד בפני העם היהודי ומדינת ישראל מראשית קיומו ולקראת השנים הרבות שבדרך.

לכבוד השלום הגדול, הרדיפה המתמדת לשלום עם העמים הסובבים אתנו

לכבוד העמידה על החיבור שבין השלום לציונות בני בני עמנו וארצנו.

לכבוד ההתמודדות של מהות השלום בנינו

לכבוד המוכנות להתמודד עם כאבי השלום בנפשינו.

 

דמוקטיה

לכבוד קיבוץ גלויות, לכבוד שותפותנו עם עמי הארץ. לחיי הגיוון, הצבעוניות, הסיפורים, השירים, החגים – לכבודו של הפסיפס הישראלי!

לכבוד ריבוי דעות, להרבות מחלוקת לשם שמים. לחלומות השונים על עתיד הארץ הזו, והעם הזה, והחברה הזו מצד מי שחרד לגורלן. לכבוד כל מי שחרד שמחלוקות אלו יוכרעו ביננו תמיד בהצבעה, תמיד מתוך ראיית שברו של האחר וכאבו.

לכבוד החברה האזרחית, לכבוד כל מי שיש אש בליבו, ועין לראות, ואוזן לשמוע. העוז והאחריות להצליף, ללטף להרים. למי שנלחמים לחברה שוויונית יותר, גזענית פחות. ולתנועות הנוער שהן הסיכוי הנצחי לאושרה של האנושות ולתיקונה של אומה.

 

עלייה

לכבוד העליה, שבזכות המושג היהודי ביותר הזה אנחנו העם היחיד לחזור לארצו אחרי אלפיים שנות גלות

לכבוד זה שכל יהודי בארצו, חדש או ותיק, יראה את עצמו כאילו הוא בעצמו עלה לארץ ישראל

לכבוד זה שתנועתנו, דרור ישראל, תדע לזהות ולהביא את אשר ייחודי בנוער עולה ובצעירים עולים, ושיחד איתם, נבנה מפעל משותף

 

שוויון 

לכבוד מדינה  שכל האנשים בה ערכם שווה

שכולם חיים בכבוד ובטחון כלכלי

לכבוד מדינה בה כל אהבה שווה לאהבה, לכל הזהויות מגדרים לחבר, מדריך, לקבוצה ומשפחה

לכבוד הלב שלנו שיתרחב להכיל את כל אלו

 

גאווה

לכבוד היכולת להיות גאה לאהוב ולהימשך לכל אדם ללא קשר למין או מגדר

לכבוד הגאווה להניף את דגל הגאווה מבתינו בכל ארצנו היפה והאהובה, והיכולת לצעוד יד ביד עם חברינו ואהובינו ללא פחד

לכבוד החופש והיכולת לבחור בכמה זהויות במקביל ולאהוב את החיים עד מאוד ולבחור להיאבק לשחרור ושוויון ערכו של כל אחד ואחת

 

ולתפארת מדינת ישראל

 

תגיות נוספות