חדשות

רומא וירושלים

19.5.2013

בימים האחרונים אנו עדים להסלמה חריפה בטיעונים המופנים כנגד הציבור החרדי. אפתח ואודה כי אני סבור כי הציבור החרדי קנה "ביושר רב" את הביקורת הקשה המוטחת בו. אלא שבתוך המחול הרעשני והקולני המתחולל בפנינו קל לפספס את הסיבות האמתיות בגינן מנהלות קבוצות מסוימות מתוך הציבור הישראלי מלחמת חורמה כנגד החרדיות כדרך וכאורח חיים.

הציבור החרדי ובעיקר מנהיגיו הרוחניים אשמים ביצירת מצב בלתי נסבל בו דמם הפך להיות סמוק יותר משל האזרח הישראלי הנקרא להשליך את נפשו מנגד בכדי שגם האזרח החרדי יוכל לממש את מה שהוא סבור כייעודו. ההחלטה של רבני הציבור החרדי להעמיק ולהרחיב, באופן נכלולי, את ההסדר אותו הביא לעולם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון היווה לא רק טעות היסטורית נוראה מצדם,  אלא גם פגע פגיעה מוסרית קשה בטיעוניהם הנכונים והראויים. כי ממה נפשך? אם אתה כה מוסרי, וכל כך מבקש למלא אחר צוויי התורה, מדוע זה אתה עושה את כל אלה בדרכים כל כך עקומות, כל כך לא ישרות ומבלי לקחת בחשבון כי בסופו של יום, זה המשליך נפשו מנגד המגן גם עליך, והיודע כי חלק גדול ממקבלי הפטורים אינם זכאים להם, לא יסכים לעוול זה הזועק לשמיים לאורך זמן.

חילונים וחרדים מסרבים להיות אויבים

חילונים וחרדים מסרבים להיות אויבים

אך כל זה איננו קשור כלל לסיבות האמתיות המניעות את חבורת לפיד בנט לנסות ולהעביר את אורח החיים החרדי מן העולם, הם רק משתמשים בזעם הרב והמוצדק, שנצבר משך השנים להשיג את מטרתם. גם אם נראה כי רוב הבחורים והבחורות החרדיים היו מתגייסים לצבא לא הייתה נחה דעתם של שני אלה וההיפך הוא הנכון. בעייתם הקשה של בנט את לפיד היא העובדה שהציבור החרדי מאתגר באורח חייו את דרך ושיטת החיים הבנוייה כל כולה, על רמת חיים שלא לומר סגידה למולך הכסף. לצנינים בעיניהם העובדה כי ציבור גדול בישראל חי כשמטרתו העיקרית היא עליה במעלות הרוחניות ולא במדרגות השיש שעלותן הייתה יכולה לסדר כמה משפחות לליל הסדר. אין הם יכולים לסבול את העובדה כי הציבור הזה פועל מתוך שותפות ועזרה הדדית .בשעה שכל עולמם שלהם בנוי על תחרות פרועה וראיית האדם ככלי שיש להשתמש בו, לנצלו ולזרוק אותו לאחר מכן כחפץ אין חפץ בו. הם סבורים ובטעות, כי אם ייפגעו בכיס החרדי אנשים אלה ימירו את דתם ויבחרו בדת הממון .סביר כי חלק מהם יעשו כן אך רובם ימשיך לשמור על דת אבותיו המורה אותם לא ליפול אפיים ארצה בפני עגל הזהב גם כשקשה.

הבעיה המרכזית של רבני הציבור החרדי ומנהיגיו הפוליטיים נעוצה בבריתות אותן כרתו לאורך השנים עם הגורמים הללו המתנגדים התנגדות עמוקה לכל מה שמריח מיהדות .הם הסתופפו מתחת לסוכה הנופלת ,עכשיו גם על ראשם, של הקאפיטאליזם האכזרי ביותר ועכשיו הם זועקים גוועלד. הם היפנו את חיציהם המורעלים כנגד התנועה הקיבוצית, "האוכלת שפנים וחזירים", ובכך פגעו פגיעה קשה ביותר באחד הציבורים אשר קלט בזמנו את המשמעויות העמוקות של הציווי  "ואהבת לרעך כמוך" וניסה להפוך אותו לאורח חיים שבני אדם בשר ודם חיים אותו. נכון, הם לא קיימו תרי"ג מצוות ואף את המשמעותיות שבינהן לא מימשו.   אך הם היו בעלי ברית לחברה טובה וצודקת יותר. עד שעתה משפגעו בהם פגיעה כמעט אנושה, גם חלק גדול מהם אימץ את סולם הערכים העקום.

עצוב שמנהיגי הציבור החרדי בחרו ברומא על פני ירושלים. אך אף פעם אין זה מאוחר מדי. מנהיגי הציבור החרדי, לא כולם, היו שותפים מלאים בכל הממשלות שהפכו את עגל הזהב למטרה עיקרית ועליונה. אך גם הם מפולגים בתוכם כפי שהיה עם ישראל למרגלות הר סיני בין העם הסוחר לעם היוצר. יפה יעשו אלה מתוכם הרואים נכוחה, אם בשעה זו יחדשו את הבריתות העמוקות, לא הפוליטיות כדאיניקיות, עם חלקים בציבור הישראלי שאמנם אינם מניחים תפילין ואינם פוקדים את בתי הכנסת באופן שגרתי, אך רואים איתם עין בעין את צוויה ולקחה של תורת ישראל סבא בנוגע לאדם באשר הוא אדם, ולמשמעיות הממשיות של "צדק צדק תרדוף".

כתב: פסח האוספטר, רכז תנועת דרור ישראל

 

תגיות נוספות