חדשות

פאנטה ריי

8.6.2014

מאת: פסח האוספטר רכז תנועת דרור ישראל

מקריאת העיתונות היומית ומצפייה בכלי התקשורת השונים עולה לנגד עינינו תמונה מורכבת, ולעתים קרובות נתונה במחלוקת, של החברה הישראלית.

רבים מנסים את כוחם השכלי בניסיון להסביר מה בעצם מתרחש, מה הם קווי המתאר שניתן למתוח כדי לפענח את החידה ההולכת ומתייצבת לנגד עינינו וחיינו, חידת תקומתו של הבית השלישי, ובעיקר את סוד עתידו. בסיפורו של מנדלי מוכר ספרים "בנימין השלישי" מתאר מנדלי את כסלון העיר וכך הוא כותב: "אף כאן בכסלון בני האדם כיתות-כיתות הם כמו ההודים. למשל כת החטפטנים בני עליה שנוהגים שררה על הציבור וידם תקיפה; כת פינכי-מלחכים, שמשמשים את החטפטנים ומריבים ונלחמים ומריבים ונלחמים בשונאיהם ומקבלים על זה מתן שכרם בשר מאטליז בחינם; כת החלקלקנים, שמערימים לאדם ומעמידים אותו בדרך חלקלקות, והם בעצמם מחליקים משם ומשתמטים בשלום; וכת זו מתחלקת לבעלי להד"ם, השטופים במזימה של מסחר ודרך ארץ, והצבעונים, הם כלי הקודש העוסקים באמונה".

1523871_516345735138510_4620027447191685004_o


אפשרות אחרת לפענוח מצבנו מצויה אולי בתופעה הקרויה מגפה פסיכוגנית. לא, אין מדובר כאן במגפה הנגרמת כתוצאה מווירוס או מחיידק, אלא בתופעה שחכמי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה ראו בה מגפה לכל דבר ועניין וציינו כי מדובר ב"מחלה פסיכוגנית המונית שדומה באופייה לפאניקה או להיסטריה המונית", והוסיפו כי "במובן מסוים אנו מתמודדים כאן עם 'מם' פתוגני". 'מם' הוא מושג שנטבע לראשונה על ידי ריצ'ארד דוקינס בספרו "הגן האנוכי" והוא מתאר יחידה של מידע הנישאת במוח שניתן להעביר מאדם לאדם באמצעות דיבור. שתי דוגמאות ידועות של מגפה פסיכוגנית אירעו: האחת ב1962 בטנזניה כאשר מאות אנשים נדבקו זה מזה בפרצי צחוק ששככו רק לאחר כשנה וחצי שבמהלכה לקו חלק מהאנשים בעקבות צחוק מתמשך זה בפריחה, בצרחות, בהתעלפויות ובכאבי בטן עזים. הכול החל מבדיחה שאחת מתלמידות בית ספר בטנזניה סיפרה לחברתה, ומשם נתקפו רבים בפרצי צחוק, בכי, חרדה ועוד שלל סימפטומים פיזיים שנמשכו לעתים באופן רצוף עד 16 ימים. דוגמה שנייה התרחשה לפני מספר שנים בארצות הברית כאשר מספר תלמידות לקו בתופעה המזכירה את מחלת הטורט. תופעה זו התפשטה, ואחד ההסברים שניתנו לה היה מגפה פסיכוגנית כאמור. הסבר נוסף יכול לבוא מהרקליטוס, הפילוסוף היווני בן המאה השישית לפני הספירה, אשר טבע את המושג "פאנטה ריי" – הכול זורם (ואינני מתכוון כאן לתוכניתו של דובי לנץ בגלי צה"ל) אם יש מוטו עמוק בהתנהגות הקולקטיבית שלנו, הרי הוא לטעמי "הכול זורם", הכול מכול כול מתפתח והולך לנגד עינינו, ואנחנו במידה רבה מאוד צופים באותו נהר שאנו נתונים בו ברגלינו כשהמים זורמים לנגד עינינו המשתאות. אך התפיסה הפילוסופית הזאת של הרקליטוס מסתירה בתוכה, לטעמי, היבט נוסף שהשתקע בה כאותו טפיל הקובע את ביתו במעי הפונדקאי וניזון מדמו ומלשדו עד אשר הוא ממית עליו מוות בייסורים נוראיים. חיידק רוחני זה שהשתכן בתפיסה הישראלית של "הכול זורם" הוא לא אחר מאשר הניהיליזם, ואין כוונתי כאן לניהיליזם המתפרש כ-'אין', כ'אפס', השקפה השוללת כל אמונה, מוסד או ערך חברתי. כוונתי היא לאותו ניהיליזם הבא המבוטא באופן "מבריק" על ידי אחד מבניו של פוליטיקאי חשוב, שאמר על פי התקשורת – "מאיפה אני יודע בכלל שהמקום הזה, קרי ישראל, ישרוד בעוד 30 שנים בכלל?" אך אל לנו לטעות בדבריו של הנ"ל אין הוא חושב במושגים של ניהיליזם אבדני, קרי שחיי אדם נעדרי כל משמעות. למיטב הבנתי מאחורי דבריו מסתתר סוג אחר של ניהיליזם, זה הנקרא ניהיליזם מוסרי, קרי שכל אמונותינו המוסריות שגויות אלא שגם הנחה זו בתורה צופנת בחובה אמת, ערכית, עמוקה ויסודית יותר, שגם היא באה לידי ביטוי לא רע בתיאוריו של מנדלי מוכר ספרים: "בני אדם שם אינם קרויים אדם אלא על שם אדמתם, ארצם ודתם ודעותיהם ומפלגותיהם, שכל אחת מבקשת לאחוז בגלגל ההיסטוריה החוזר בעולם ואומרת להחזירו כרצונה. הללו מקרבים רחוקים, והללו מרחקים קרובים בשנאה וקנאות וצרות עין. כל מפלגה חושבת עצמה לתכלית מעשה בראשית ומלח העולם, והחברים של כל אחת מפרכסים זה את זה כזונות – כולם טכססיסים ואסטרטגים "גדעונים", "שמשונים" וכיוצא בהם. ידוענים, סדרנים וארכי-יודאיקים. הארץ להם והיישוב שלהם, ולבני ישראל פשוטים, העומדים בעזרה, מחוץ לתחומם, להם אומרים, כמו להמשוררים ב"חלוקת הארץ" של הסופר שילר: נחלה אין לכם בקרבנו, אלוהי ישראל, אביכם שבשמים הוא נחלתכם!" … וזו הכת האחרונה "דלים מדולדלים סבלנים – פחדנים טיפשנים, הוא המון העם, עבד נרצע לשאר הכיתות ומתיירא מפניהן אימת מוות" אם כך, העניין הוא פשוט מאוד. מאחורי הפסיכוגניה, הכתות המנדלאיות והפנטה ריי למיניה ולצורותיה השונים, וביניהן הניהיליסטים המוסריים למחלקותיהם, מסתתרת מלחמת מעמדות, פשוטה, שכל כולה בנויה על ההנחה הבסיסית ביותר: יהא לי הכול מכול כול, ולאחר יישאר החלל בחלל החלול. בקיצור נמרץ: לי ורק לי! והאחר? יתכבד וייעלם, אם אפשר במהרה, מחוג ראיתי ומחיי. מחלה רעה זו בה האדם מבקש "לאכול" את בשר רעהו איננה באה לעולם כך סתם, אחת הסיבות המרכזיות למצב נורא זה היא התרבות הכלכלית חברתית הנהוגה על ידי המשטר בישראל, מזה עשרות שנים רבות. ומופעיה השונים הם: פסיכוגניה, ניהיליזם מוסרי, הכל זורם (פאנטה ריי) . ולבסוף בניגוד לדבריו של רבי חנינא: (משנה אבות ג' ב) "אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו". דווקא "המלכות" שלנו שהיא בבואת אותו בן "אצילים", האומר: "מאיפה אני יודע שישראל תשרוד" המעודדת ומדרבנת אותנו לאכול איש את בשר רעהו. כי ה"נסיך" ההוא בכל מקרה ינחת על רגליו העשירות בכל מקום אחר בעולם. אך אנא מכם אל נא תדאגו לו , היות והוא ושכמותו בזים בכל נפשם לדבריו של ישעיהו הנביא (מ"א ו) " איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק", הוא כבר יסתדר שם.

file

 

תגיות נוספות