עסקים חברתיים או קפיטליסטים מתוחכמים?

26.8.2018

בשנים האחרונות, תחת כל עץ רענן החלו לפרוח מיזמים שונים שהמשותף לכולם הוא אותו שם משפחה, "חברתי". מצדק חברתי, שוק חברתי, חנות חברתית ועד חתונה חברתית.  האם הפכה ישראל להומאנית וסוציאלית יותר בשנים האחרונות? או שמא משהו אחר מסתתר מאחורי גל החברתיות? נראה שהמפתח לבירור העניין מצוי בתופעת העסקים החברתיים.

את העסק החברתי החל מוחמד יונוס, פרופסור לכלכלה מבנגלדש וזוכה פרס נובל לשלום. יונוס הקים בשנות ה-80' בנק שהעניק מיקרו אשראי עבור מיזמים של דלת העם במטרה לאפשר לנשות השכבות העניות אפשרויות צמיחה ופרנסה. להבדיל מבנקים רגילים, 98% מהלווים בבנק החזירו את ההלוואה, וכך "בנק העניים" הלך ותפח: שיטת המיקרו אשראי התרחבה למדינות נוספות ויותר מדינות וארגונים הכירו שדרך עידוד יוזמה עסקית, ניתן לסייע באופן אפקטיבי לאוכלוסיות מוחלשות.

מוחמד יונס.

מוחמד יונס. תמונה: רויטרס

צמיחת העסקים החברתיים הפכה לגל גדול בעשור האחרון,וביתר שאת עם התפרצות המשבר הכלכלי ב-2008, אשר נתן אותותיו בכלל היבטי חיינו (הריבית, מחירי הדיור ועוד). המשבר פגע ישירות בהון שנתרם לפילנתרופיה ברחבי עולם וכך הקונספט של העסק החברתי נתפס כאפיק אלטרנטיבי לעולם הפילנתרופי הנהנה הן מיציבות יחסית בשל המקורות העצמיים שלו והן מחשיבות חברתית כפי שיש לעמותות. העסק החברתי הפך למעשה לייצור היברידי בעל שורת רווח חברתית ושורת רווח כלכלית, המקנה למיזם אמידות בתנאיי הקפיטליזם הניאו-ליברלי הסוער.

בישראל 2018, הערכה היא שישנם מאות עסקים חברתיים הפועלים במסגרת עמותות, חברות לתועלת הציבור וחברות בע"מ. בשנים האחרונות קמו קרנות עידוד של יוזמה עסקית חברתית, משרד רוה"מ כינס שולחן עגול של המגזרים השונים, מכללות פיתחו מסלולים מיוחדים ליזמות חברתית ומשרד הכלכלה אף מתגמל במס את מי שמפעיל בעסק אוכלוסייה מוחלשת. נראה כי ה-Start-up Nation, עלתה על הגל החברתי. עם זאת, המחוקק טרם קבע מהו עסק חברתי בישראל (ביולי 2017 הונחה הצעת חוק לקראת קריאה ראשונה. היעדר ההגדרה לא רק תורם לטשטוש המושג "עסק חברתי", אלא מחליש את העסקים החברתיים הקיימים. ללא ההגדרה, נותר ה"עסק החברתי" ייצור היברידי, שיתקשה לעמוד בתחרות עם עסקים רגילים ללא מטרה חברתית, ולא יזכה לתמיכה לה זוכים מלכ"רים.

ועדיין שאלת השאלות היא האם שיטת העסקים החברתיים היא מעין גרסה של קפיטליזם מעודן ובוגר, אשר למד את לקחיו והבין שעליו גם להחזיר לקהילה? או שמא, מדובר בקפיטליזם מתוחכם שהסחיר גם את הפעילויות הוולונטריות ביותר?

מצד אחד, נראה כי האחריות לאוכלוסיות המוחלשות, אשר "נמסרה" בעשורים האחרונים מהמדינה אל עבר עמותות, "נמסרת" הלאה אל האוכלוסיות המוחלשות עצמן ואל היוזמה העסקית. מצד שני, העסקים החברתיים חוצים מגזרים, ויוצרים שיתופי פעולה נרחבים שמטרתן תועלת החברה.  קיים ציבור הולך וגדל של בעלי עסקים המוכנים להניח הגבלה מובנת על רווחים ולהתמודד עם שאלות חברתיות.  לשיטתי, אין תשובה אחת לדילמה זו, אך אדגיש כי לא כל הנוצץ, חברתי הוא.

המושג עסק חברתי עודנו מושג צעיר ולא ברור איזה צד יותר דומיננטי ב-D.N.A שלו – העסקי או החברתי.  כאמור, היום בישראל ניתן "לצבוע" כל עסק כעסק חברתי. כשהעולם הופך יותר חברתי מחד וציני מנגד, כיצד נדע לאן נוטה העסק החברתי הקרוב לביתנו? עד שתהיה הגדרה משפטית נותר לנו לשאול מי משרת את מי?  האם העסק הוא כלי להגשמת שאיפה חברתית או שמא החברתיות היא כלי להגשמת שאיפות עסקיות? ועוד שאלה לפתחי מייסדי העסק החברתי: מה תמונת העתיד? הפיכת כולנו לנזקקים המחופשים ליזמים או לחבר מחדש את כל מה שהופרט פה לדעת?

 

את המאמר שפירסם איתי זדביל, רכז החממה ליזמות חברתית, ניתן לקרוא גם כאן

 

תגיות נוספות