עכשיו תורכם- פרידה מחיים גורי

31.1.2018

חיים גורי, הלוחם, המשורר ואיש הרוח הענק הלך לעולמו בן 94 במותו

אנו מביאים את דבריו המרשימים בעצרת "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה", שנת 2012, 17 שנה לרצח רה"מ ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל:

ערב טוב,

תודה לאלפים שנאספו פה בַּיַחד הזה, על נציגיו השונים.

רבים פה נולדו לאחר הרצח. אני דובר אליכם כבן דורו של יצחק זכרו לברכה ולחשבון הנפש.
שלושה כדורי אקדח קיפדו את חיו של איש הפלמ"ח מראשיתו, לוחם צה"ל במלחמותיו, הרמטכ"ל וראש הממשלה הראשון מקרב ילידי הארץ.. אך דמו מותז גם על בגדיהם של המקללים והמשמיצים והמברכים את הפשע האיום הזה. אלה שקראו לרצח, שהלבישו על יצחק אחינו את מדי האס.אס הנאצי ונתנו כאפיה עָרָפָתִית לראשו.

מילדותי הכרתי אותו. למדנו יחדיו בשלושה בתי ספר. הוא היה התלמיד המצטיין בבית הספר החקלאי "כדורי". מוריו נבאו לו שיהיה גדול במדע בישראל. הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, העניק לו את פרס התלמיד המעולה בסך שבע וחצי לירות שטרלינג, מחירה של פרה בזמן ההוא, כדי שיוכל להקים משק חקלאי. הוא רצה להמשיך את לימודיו בקליפורניה. יצחק הצטרף ליגאל אלון בהקמת הפלמ"ח במאי 1941.
הפלמ"ח, צבא האביונים בעת ההיא, צבא המתנדבים, הנתון לפיקוד עברי בלבד. מי שהיו לימים, הראשונים לאש והאחרונים למרגוע, שהוטלו אל מול פני המלחמה החזקה. רבים שאתם נכלל.

אני אָבֵל על יצחק, לוחם ומפקד, שהיה גם חבר אישי.
בעיצומה של ההסתה הפרועה, שהתירה את דמו, מול כתובות הזֶפת על קירות ירושלים "מוות לרבין הבוגד!", וצעקות האספסוף ליד ביתו בתל-אביב, קיבלתי מכתב מרחל, אחותו, חברת קיבוץ מנרה על גבול הלבנון. היא שאלה אותי – היכן כל חבריו של יצחק? מדוע הם עדים לַחִיזָיון הנתעב הזה ואינם ניצבים בינו לבין שונאיו, מבקשי נפשו. מדוע הם שותקים?! כאחותו, היא חשה כי חייו בסכנה. לא האמנו אז שההתפרעות הבריונית הזאת תסתיים ברצח. עד היום האחרון בחיי לא אסלח לעצמי על כי לא זעקתי יותר בעוד מועד. האמנו שהמשטרה והשב"כ, מטפלים בכך.

תודה לכל הבאים הערב לזכור ולהזכיר ולדון בשאלות היסוד של קיומנו הלאומי ובצלם פנינו. רוח רעה מנשבת בישראל, זו שאפשרה את רצח המתפללים המוסלמים במערת המכפלה בידי ברוך גולדשטיין בעת תפילת השחר וזו המאפשרת היום את ההשתוללות של אנשים ה"תג מחיר", שורפי המסגדים, המכנים את הנביא מוחמד בתואר חזיר ומוסיפים את המגן דוד, סמלנו הלאומי לתועבת כתובת הזפת. התגרות מחוצפת באיסלם כולו, כאילו חסרי אויבים אנחנו. באחרונה נוספו לרשימה השחורה גם המנזרים. בתוספת הזפת "ישוע קוף".

במגילת העצמאות שנכתבה בעת מלחמת תש"ח רבת האבדות כתוב לאמור: "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החרות. הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות".
אנו עדים כעת לחילול וביזוי הצווים האלה. רצח רבין בלב תל-אביב הוא עדות לחרפה הזאת, לשגעון הזה המעוות את צלם פנינו וכחיש כל מלה החקוקה במגילת העצמאות.
תודה לכל שבאו הנה, בני כל התנועות וביניהם נציגי "בני עקיבא".
שישמיעו את קולם בפרשת הרצח ההוא שאינו מרפה מאיתנו.

עודנו בעין הסערה. דור לדור מוסר את הרובה, כמו את המקל במרוץ שליחים. דור לדור מעביר את הזיכרון באומה שסועת מחלוקת על עיקרו הדברים.
כבן דור תש"ח ההולך ונאסף אני חש בחובתי לומר לכם, כן, הערב, במקום הזה שבו נורה יצחק רבין בגבו – כעת הגיעו תורכם כיורשים וכממשיכים, כאחראים לגורל המולדת הזאת ולצלם פניה.
בשנה שעבר נאספו ברחבי הארץ מאוד אלפים בתביעה רועמת לצדק חברתי, במדינה שבה הפעם בין עניים לעשירים הוא מן הגדולים והמכוערים בעולם, על כל הנגזר מזה בלחם, בספר ובבית.

כעת הגיע תורכם לחולל תמורה שתחייב את כולם במערכת החובות והזכויות, שתשים קץ להשתמטות החרדית באומה שעדיין נלחמת על קיומה.
הגיע תורכם להעלות את רמת החינוך והידע למען לא נזדנב מאחור. הגיע תורכם לתת תשובת אמת בלב המציאות ולא מחוצה לה, כיצד לעשות שלום בין עמי הארץ ועמי האזור המסוכן הזה שאינו מרחם על החלשים אך יודע גם את מגבלות הכוח בסכסוך בין העמים ואת ההכרח לעשות שלום בין עמֵי בני שם.
כעת תורכם להקים מקרבכם את מנהיגי העתיד בישראל המתקשה לצאת לעוד מלחמה וכן גם לעשות שלום.

יצחק רבין היה מראשוני הפלמ"ח ומלוחמי צה"ל, בחברה שרבים בה היו המתנדבים. הדורות אינם מתמעטים חס וחלילה. גם היום אני רואה בקרב רבים מאד מקרבכם את ההתנדבות כדרך חיים. אינכם נופלים מקודמיכם. אני מכיר אישית רבים מאלה שבנוסף לשרות הצבאי הלכו לפניו ואחריו אל העניים המקופחים ופעלו בקרבם כמורים וכמגישי עזרה. גם במשפחתנו קיימת המסורת הזאת. היו ברוכים בפועלכם זה.

תודה לכל הבאים הנה הערב לקיים את תרבות הזיכרון וחשבון הנפש.

בכם תלוי עתידה של מדינת ישראל, אתם תהיו האחראים לתרבותה ולצלם פניה, לכוחם לעמוד במבחן האכזר, גם במכות ובמוראים עד יתקיימו בנו דברי הנביא – לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. ואסיים בפסוק מהטוב בשיריו של נתן אלתרמן "בפתחו של יום" שנכתב ערב יום העצמאות בשנת 1956: "ערב, אויב שלא ידעת מאז תעוררי ביום קומך עלי/ עדים חיי אשר גבם אל קיר ואל קורות ימי עם אלוהי,/ אויב אשר כוחה של חמתו מול הקמים להכריתו עד יום/ ידמה רק לכוחה של אחוותו בברית-אחים שבין לאום ולאום".

לצפייה בנאומו המלא בעצרת ה-17

 

תגיות נוספות