רחל סבוראי, בתם של שרה לבית יצקר ושל שמואל סבוראי. אמא לשלושה, סבתא לתשעה וסבתא רבא לשני נינים, הלכה לעולמה בביתה בקיבוץ רביבים והיא בגיל 90. לוחמת הפלמ"ח, מדריכה, ציונית, חוקרת, אוהבת ארץ ישראל ושביליה, אשר ידועה גם בזכות מסעה "לסלע האדום" עם מאיר הר ציון, בהשתתפותה במבצע "ליל הגשרים", לוחמת במלחמת העצמאות ועוד.
סבוראי נולדה ב-1926 בקיבוץ עין חרוד. אמה, שרה לבית יצקר, היתה בת למשפחת יצקר המפורסמת, ששלושה מהם נרצחו במאי 1921 יחד עם הסופר יוסף חיים ברנר בבית יצקר הוא משכן ברנר וחבריו, אשר משמש כיום כמרכז תנועת הנוער העובד והלומד ודרור ישראל. בין היתר, יזמה רחל הקמת תערוכות והנצחה לשימור זכרם של החללים שנרצחו במאורעות תרפ"א (1921) בבית.
בשנים האחרונות הביעה את חששה מהגזענות הפושטת, "אני מודעת לאיבה שפשטה אצלנו ואצלם. אני יודעת שיש הסלמה גזענית. צריך להרים את הכפפה ולהיאבק בשנאה. מקווה שימצאו האנשים שירימו את הכפפה".
על המצב החברתי אמרה בראיון בשנת 2014 למעריב, "זאת לא המדינה שחלמנו עליה. כשמדינת ישראל קמה היא הייתה המדינה השוויונית בעולם, עכשיו היא המדינה הכי לא שוויונית. אני חושבת שזה נורא שרבע מילדי ישראל רעבים וחיים במצוקה כלכלית". עוד אמרה, "כי מדובר במדיניות קפיטליסטית רעה שממנה אני מאוכזבת מאוד".
רחל חיה בעצמאות ובצניעות, האמינה בכל ליבה ברעיון השיתופי ודבקה בו. המשיכה להתגורר בדירתה הישנה בקיבוץ רביבים בגודל 50 מ"ר והתנגדה למגמות ההפרטה בקיבוץ.
בין התנועה לרחל נרקמו יחסים חמים – ברית של דרך וערכים משותפים, ברית של אוהבי הציונות, הרעיון השיתופי, אהבת הארץ, אחריות ומסירות.
רחל – סמל של אמת לאהבת הארץ, לבניינה והגנתה, דוגמה ומופת של דור המייסדים. לכתה היא אבדה גדולה לכולם.
אנו, בתנועת דרור ישראל עצובים וכואבים את פטירתה ומשתתפים בצער המשפחה.
