חדשות

מדיניות של חורבן

29.7.2012

מאת: פסח האוספטר רכז תנועת דרור ישראל

ט' באב הוא מועד שנחרט לדיראון בלוח השנה היהודי. יום שמסמל את רצף האסונות הנוראים שהובילו את העם היהודי לאבד את ריבונותו והוביל אותנו לגלות של 2000 שנה. 2000 שנים מלאות באפליה, רציחות ואסונות. אין מתאים מיום זה לבחון להיכן מועדות פניה של מדינת ישראל.

פרק י"ב בספר מלכים מספר לנו על החורבן הראשון – חורבן ממלכת דוד, לא באש נחרבה הממלכה ולא על ידי כוח זר. הממלכה נחרבה ביד מלכה, רחבעם, שבחר לאטום לבו למצב העם ולהכות בו בגזרה אחר גזרה. מסופר שכשבאו נציגי העם אל המלך לדרוש קצת צדק ענה להם :"וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים." משפט זה הפך להיות סמל לאטימות המדינה לגורל אזרחיה, אטימות שהובילה לחורבן.

3424_large

נראה כי לא היה זמן ראוי יותר לראש הממשלה להודיע על חבילת הגזרות הנוכחית, מאשר סוף השבוע של ט' באב. בגזרות אלו מציג נתניהו את האטימות הבלתי נתפסת שלו לגורל אזרחי המדינה. בשעה שהמעמד הבינוני מתקשה יותר ויותר לענות על כל צרכיו ובקרב עניי ישראל מתפשטת המגמה המבהילה של אנשים שנדחקים עד כדי לקיחת חייהם על-ידי המערכת הכלכלית של מדינת ישראל.

הגזרות הללו לא נועדו להציל את הכלכלה! ישראל אינה יוון. ואף ביוון צעדים מסוג זה רק החמירו את מצב הכלכלה. גזרות אלו רק מדרדרות את ישראל למיתון, מכיוון שהן מקטינות את סכום הכסף שבידי האזרחים ותוצאתן היא ירידה בצריכה וסחרור בלי ניתן לשליטה מטה. גזרות אלו נועדו לא להציל את הכלכלה, אלא לתת אותה בידיי בעלי ההון. הצמצום בהוצאה הציבורית יוביל להגדלת ההפרטה ולהסתמכות שלנו, האזרחים, על חברות פרטיות שיספקו לנו במחיר מופקע את אשר המדינה אמורה לספק בחינם. זהו למעשה שידור חוזר, של מדיניות נתניהו מ-2003.

ב- 2003, הנהיג נתניהו מדיניות שהובילה לחיסול הרשויות המקומית. בקיצוץ מהיר וגדול בתקציב הרשויות הוא הצליח למוטט אותן כלכלית, וכשאלו התמוטטו נפתח הפתח לרפורמה – מכירת הנכסים והעברת השירותים לחברות פרטיות אשר מספקות שירותים דלים יותר במחיר גדול בהרבה. אותו דבר נעשה לפנסיות, שהשקעותיהם הוכנסו לבורסה בכדי להמריץ את שוק ההון. את המחיר של צעד כולנו משלמים ונשלם עוד בעתיד בו נזדקן ללא יכולת להתקיים, בכבוד או בכלל.

בידי הממשלה כלים רבים, אך היא במקום להגדיל את ההוצאה הציבורית על ידי הגדלת הגרעון, או דרך מיסוי על בעלי ההון, בוחרת להכביד את ידה על החלשים ועל מעמד הבינים. גרעון נמוך הוא לא דבר מקודש וגם מדיניות הצמצום שממשלת ישראל מנסה לכפות על אזרחיה לא תועיל להקטין אותו. בכדי שישראל תוכל לצמצם את הגרעון בטווח ארוך היא צריכה היום להגדיל את ההשקעה הציבורית ולהגדיל את ההכנסה הפנויה שבידי האזרחים.
חשוב להבין, בעוד צמצום ההשקעה של המדינה מוביל בהכרח לקטינת המשק ולצמצום בהכנסות המדינה, הגדלת ההשקעה מובילה בסופו של דבר לצמיחת המשק ,להגדלת הכנסות המדינה ואף לצמצום הגרעון.

פסח

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ צריכים להחליט לאן הם רוצים להוביל את המדינה. אם למיתון והגדלת הפערים או לצמיחה כלכלית והגדלת השוויון. החלטה זאת גם תקבע, אם גם הם יכנסו לפנתאון העצוב של תשעה באב, בתור אלו שהובילו לקריסתה של מדינת ישראל.

 

תגיות נוספות