חדשות

מאה שנים למלחמת העולם הגדולה (הראשונה)

9.2.2014

מאת: פסח האוספטר רכז תנועת דרור ישראל

היום ה-28/7/2014 מציין העולם מאה שנים לפרוץ "המלחמה הגדולה", הלא היא מלחמת העולם הראשונה. את השם "המלחמה הגדולה" נתנו בני התקופה למלחמה זו שהייתה הגדולה ביותר שידע המין האנושי עד אז.

סבי קלמן האוספטר היה בן 14 בפרוץ המלחמה. עשרים וחמש שנים לאחר מכן, כשחגג אבי דוד האוספטר 12 שנים להולדתו, פרצה מלחמת העולם השנייה.

במלאות מאה שנים לפרוץ המלחמה ההיא שבה נקטלו למעלה מ-16.5 מיליון בני אדם ומתוכם למעלה מ-40% אזרחים, יציינו ודאי רבים עובדות חשובות ומעניינות, למשל העובדה כי מלחמת העולם השנייה שבה נכרתו חייהם של כחמישים מיליון בני אדם לא הייתה יכולה לפרוץ אלמלא פרצה המלחמה הגדולה. הראשונה לא רק שנתנה את הלגיטימציה לזו השנייה, אלא גם את התשתית ה"מוסרית" להגברת הקטל. כי הרי לא מצופה שלאחר מותם של 16.5 מיליון בני אדם יקטן המספר בסיבוב השני…

המלחמה הגדולה הוציאה את משפחתי מהאימפריה האוסטרו-הונגרית והעבירה את השליטה לידי רומניה. לימים יגרשו הגרמנים את יהודי בוקובינה לטרניסטריה אשר באוקראינה כדי לפנות מקום למה שיכנו "הגרמנים האתניים". כידוע, הגירוש הפך לרצח מתועש ומתוכנן של היהודים על פני אירופה כולה. הגירה, גירוש, רצח במכונות ירייה ולבסוף רצח בתאי גזים – כל אלו היוו רק שלבים בפתרון הסופי שהלך והשתכלל ככל שעבר הזמן. מן הסתם יטענו אחדים שגם השימוש בנשק כימי אוזרח במלחמת העולם הראשונה, כך שאין להתפלא על השימוש הנרחב שנעשה בנשק זה גם כלפי אזרחים במלחמה השנייה. כאמור, במלחמת העולם הראשונה היו כ-40% מהקורבנות אזרחים תמימים. אלא שבמלאות מאה שנים למלחמה ההיא, מאה שנים שבמהלכן הושמדו ברציחות המוניות למעלה מ-150 מיליון בני אדם, חלקם ברובים ואחרים בתאי גזים, יפנים בפצצות אטום, רואנדים במצ'טות ועוד ועוד שיטות משיטות שונות לחיסול האדם בידי האדם…

1523871_516345735138510_4620027447191685004_o

נשאלת השאלה: האם למד המין האנושי דבר-מה חדש במהלך מאה השנים הללו, משהו שיפסיק אחת ולתמיד את הקטל הזה, את הרצח המתמשך, את הגיהינום שאנחנו חיים בתוכו באופן מתמשך משך מאה שנים? גם כלפי שאלה זו ודאי ישלטו בכיפה התשובות הסוציולוגיות, האנתרופולוגיות והפוליטיות. יהיו אשר יתארו את המלחמה הקרה כלקח מבריק בעקבות שתי המלחמות הגדולות. אחרים ודאי יצביעו על השחרור הלאומי שעמים רבים זכו לו במאה השנים האלה כאות מבשר טובות. הכלכלנים ועשירי עולם שזה מכבר שבו מדאבוס הקפואה לבטח יתגאו בהמרת המלחמה המלכלכת בזו הכלכלית הנקייה שבה הקורבנות הם שקופים ואינם מטרידים את מנוחתנו. אבל אני חותר לתשובה אחרת: לא מדעית ולא ממוסמכת, לא מעל הקתדרה, ולא כזו המחויבת באפרט מדעי להוכחת כשרותה. אני מחפש תשובה אישית של בני אדם אינדיבידואליים מכל שדרות האוכלוסייה הממלאת את כוכב הלכת שלנו. תשובה אישית אינטימית, לא שירית ולא ספרותית, כזו פשוטה שבאה מפנים, נתמכת על ידי האינטואיציה, נעזרת בנשמה שהפיחה רוח חיים בכולנו. תשובה כזו שניתנת באופן פשוט ובהיר כמו תשובה על השאלה אם יום עכשיו או לילה. האם למד המין האנושי דבר-מה חדש במהלך מאה השנים הללו, משהו שיפסיק אחת ולתמיד את החיסול הזה, את הרצח המתמשך, את הגיהינום שאנחנו חיים בתוכו באופן מתמשך משך מאה שנים?

 

תגיות נוספות