כיצד נתניהו ושטייניץ מנהלים את המשבר כך שניפול בודאות לבור המיתון ועד שנצא ממנו הפערים רק יגדלו, ומהי "התקדמות גדולה" בעיני סטנלי פישר? – 28/07/2012

כיצד נתניהו ושטייניץ מנהלים את המשבר כך שניפול בודאות לבור המיתון ועד שנצא ממנו הפערים רק יגדלו, ומהי "התקדמות גדולה" בעיני סטנלי פישר? – 28/07/2012

לחברים שלום,

השבוע החליטו ראש ממשלת ישראל, שר האוצר ונגיד בנק ישראל להכריז מלחמה על הציבור הישראלי בכלל, ועל העבודה המאורגנת והמגזר העסקי בפרט. אין דרך אחרת לפרש את הידיעות על כוונה להזניק את המע"מ ב-1% שלם,[i] להעלות את המס על הסיגריות ב-2.4-2.9 ₪ ולהעלות את המס על בירה ב-2.01 ₪ לליטר,[ii] לבצע קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 700 מיליון ₪[iii] ולבצע העלאת מסים אחידה ("פלאט") של 1% במס ההכנסה.[iv] נראה כאילו יש מי שמנסה לחנוק את הכלכלה הישראלית בשעה של האטה חריפה.

על ניסיון מכוון להפוך האטה למיתון שיפגע בחלשים ביותר

רוב קוראי הניוזלטר מכירים את השפעות הצעדים האלה, אך בכל זאת נפרט, משום שרק כאשר מצרפים את ההשלכות ביחד ניתן להבין עד כמה מסוכנת המדיניות של הממשלה הנוכחית. הזנקת המע"מ ב-1% שלם היא הדרך הבדוקה להאט את המשק. מע"מ הוא למעשה מס "מִחזוּר", ששואב מהמשק ביקושים בכל מחזור. משמע, מכל שקל שמוציא עובד על רכישת מוצר ישראלי "מגולח" בשלב ראשון 16% מערכו. העובד שמקבל את שכרו על ייצור מוצרים ישראלים מוציא 84 אגורות על רכישת מוצר או שירות ישראלי ומ-84 אגורות אלה "מגולחים" 16% נוספים, והעובד הבא מקבל 70.56 אגורות, וכך הלאה. ככל שהמע"מ גבוה יותר כך מואץ הקצב שבו נשאבים מהמשק ביקושים ונשארים פחות אמצעי קנייה שמאפשרים את הנעת הכלכלה.

בנוסף לכך, העלאת שיעור המע"מ גם מצמצמת את יכולת האזרחים לרכוש מוצרים וכך פוגעת ביבוא. במצב זה קטן הביקוש למט"ח והשקל מתחזק. כך, העלאת המע"מ גם מחלישה את יכולת ההתחרות של היצואנים. נזכיר, כי אלו נמצאים במצב קשה ממילא לנוכח ההאטה העולמית.

מעבר להיבט המאקרו כלכלי הפשוט, האחידות של המס מגבירה את הפגיעה במשק. לשכבות המוחלשות יש נטייה גבוהה לצרוך ונטייה נמוכה לחסוך. כלומר, הרוב המכריע מהכנסתן לא "נתקע" בבנק אלא עובר הלאה ובכך מגביר את הפעילות הכלכלית. משמע, כל שקל שמגיע לידי השכבות המוחלשות הוא אפקטיבי ביותר להנעת הכלכלה, ובהתאם, כל שקל שנלקח מהן פוגע בכלכלה באופן אפקטיבי הרבה יותר.

יש לציין, כי כל ההשלכות המאקרו-כלכליות הללו קיימות עוד לפני ההתייחסות למימד האנושי הפשוט של הכבדת העול על החלשים ביותר.

 

העלאת המיסוי על הסיגריות היא אחד הצעדים הכי לא הגונים שניתן להפעיל במסגרת מדיניות המס. ראשית כל, לא ברורה כלל ההשפעה של המיסוי על הפחתת העישון. לפי מאמר מ-99' של משרד האוצר עצמו, לא ניתן לקשור בבירור בין העלאת המיסוי לבין ירידה בצריכת סיגריות.[v] בנוסף לכך, הביקוש לסיגריות קשיח מאוד, משום שמדובר בהתמכרות. למעשה, העלאת מחיר הסיגריות מעודד מעבר מסיגריות יקרות לסיגריות זולות.[vi] אילו היו רוצים באמת ובתמים לצמצם את העישון היו מגדילים את ההשקעה בתוכניות גמילה מעישון. ההחלטה לא לעשות זאת מעלה את החשד שיש אינטרס בהמשך העישון על מנת לשמר מקור הכנסה למדינה על חשבונם של אזרחי מדינת ישראל ולראיה, משרד האוצר בעצמו מחשב את צפי ההכנסה ממס הקנייה על סיגריות מתוך הנחה שהעלייה במס לא תביא לירידה בצריכה. כך מתאפשר לו, תוך התכסות בטיעון של בריאות הציבור שאין בינו ובין המציאות דבר, מקור פיסקאלי המגיע ברובו מהשכבות המוחלשות של החברה הישראלית.

גם אילו העלאת המס על סיגריות הייתה מביאה לצמצום כלשהו בעישון, עדיין היה מדובר בצעד רגרסיבי במיוחד. לפי מחקר של חוקרת מהלמ"ס, המס על סיגריות הוא המס הרגרסיבי ביותר מבין כל המסים וזהו המס היחיד שבו העשירונים הראשונים משלמים יותר בשקלים (לא רק באחוזים) מאשר העשירון העליון. העשירון של מקבלי ההכנסה הנמוכה ביותר מוציא בממוצע כ-199 ₪ בחודש, שהם 7.4% מההכנסה החודשית שלו, בעוד העשירון של מקבלי ההכנסה הגבוהה ביותר מוציא רק 96 ₪ בחודש – שהם 0.3% מההכנסה החודשית שלו. רגרסיביות זו היא רעה גם מבחינה מאקרו-כלכלית כיוון שפגיעה בהכנסה של השכבות המוחלשות פוגעת באופן עודף בביקוש המצרפי כפי שהוסבר על המע"מ.

[vii]

בצד ההיטפלות לעובדים, פועלת הממשלה לפגיעה במגזר העסקי. להחלטה להעלות את מס המעסיקים עבור עובדים שמרוויחים יותר מ-60% מהשכר הממוצע במשק[viii] יש פירוש אחד בלבד – פגיעה במעסיקים בשעה של האטה. המהלך יניב שתי תוצאות – ייקור העסקת עובדים בשעה שיש מגמה של פיטורי עובדים; וצמצום הרווחים של המעסיקים בשעה שהביקוש למוצרים או לשירותים שהם מספקים, קטן. צעד כזה, גם אם הינו צודק מבחינה ערכית, יש לבצע בתקופת השגשוג ולא בתקופת השפל. נתניהו ממשיך לטעון שהמדיניות שלו תמנע מאות אלפי מובטלים בעת שהוא מייצר אותם במו ידיו.

האם נתניהו ושטייניץ נאמנים לאזרחי מדינת ישראל או לגורמי הון זר?

לאלה מצטרפת ההחלטה להמשיך עם מדיניות מיטת הסדום של הכלל הפיסקאלי. קיצוץ הפלאט של 5% מתקציבי חלק מהמשרדים ב-2012 בסך יותר מ-700 מיליון ₪ הוא צעד אנטי חברתי. אין טעם במימון הרפורמה במערך הכבאות, ובהשקעה בביטחון[ix] אם התשלום על כך הוא בפגיעה בבריאות ובדיור הציבורי. כאן אנו מסכימים לחלוטין עם דבריו של רה"מ: "מי שמדבר כל הזמן ועוסק כל הזמן רק בחלוקת העוגה במשק, ולא פועל כדי להגדיל אותה, יישאר בסוף רק עם פירורים". הבעיה היא שנתניהו ושטייניץ מסיקים את המסקנה הלא נכונה מדבריהם.

מדיניות צמצום העוגה (צנע) המוצעת – קיצוץ התקציב והעלאת מסים – הוכחה כחסרת אחריות וככזו שמובילה לאסון כלכלי, כפי שציינה במדויק כתבת The Marker, דפנה מאור.[x] רוב הכלכלנים המובילים בעולם, בהם זוכי פרס נובל לכלכלה כפול קרוגמן וג'וזף שטיגליץ, מתנגדים לצנע ואומרים שזו מדיניות חסרת אחריות. למעשה, זוהי הדרך הבדוקה לצמצום העוגה. צריך להזכיר שבסיבוב הקודם  של משבר הסאב פריים (2009) הוגדל הגירעון ל-6% תוצר והתקציב הוגדל באופן משמעותי; בזכות זה הייתה צמיחתה של כלכלת מדינת ישראל בין הגבוהות ביותר ב-OECD.

כדי לשכנע את הציבור ב"הכרח" לקיים מדיניות צנע משתמשים נתניהו ושטייניץ בדמון של חברות דירוג האשראי – "אם לא נתנהג יפה יבוא השד, חברות דירוג האשראי, ויעניש אותנו". אך המשמעות של דירוגי אשראי היום נמוכה, ולראיה, אחרי שהורד דירוג האשראי של ארה"ב יותר קל לה לגייס כסף. יתרה מזאת, לאחרונה הורדה תחזית הדירוג של גרמניה – הכלכלה החזקה באירופה – ואין לכך השפעה. יש להדגיש, שבניגוד להן, לישראל כמעט ואין חוב סחיר המדורג לפי דירוג האשראי שלה ונסחר בשווקי ההון הבינלאומיים, ולכן היא כמעט שאינה חשופה ללחצים של חברות דירוג האשראי.

במצב זה, ההסבר יכול להיות אחד משניים – חברות דירוג האשראי הן רק תירוץ; נתניהו ושטייניץ מאמינים שחובת הנאמנות שלהם היא כלפי חברות דירוג האשראי ולא כלפי אזרחי מדינת ישראל. אם הדירוג הוא רק תירוץ אז עליהם לומר אמת ולתת את השיקול האמיתי; אם הנאמנות שלהם היא להון הזר אז מה נותר לנו לומר.

במצב שבו יש צניחה בייצוא כפי שנודע לפני שבועיים, ויש גידול ברור באבטלה כפי שנודע השבוע, המשך מדיניות מיטת הסדום הוא חמור במיוחד. נפילת ההכנסות ממסים מעידה על הירידה המשמעותית בביקושים ועל האטה במשק. מצב זה יוחרף עוד יותר בשל עליית מחיר הדלק ב-36 אגורות ביום ראשון.[xi] העלייה הצפויה במחירי המזון בתוך שבועות עד חודשים בשל עליית מחירי המזון בעולם ובעקבות היחלשות השקל תכביד עוד יותר את העול המוטל על כתפי העובדים במשק.[xii] במצב כזה הפעולה הגרועה ביותר שניתן לעשות היא העלאת מסים רגרסיביים כמו מע"מ ומס על סיגריות ובלימת הרחבה פיסקאלית משמעותית. מדובר בצעדים ממוקדים נגד העניים ובהעמקת ההאטה. לא סתם משקיעים בורחים מיוון וספרד, שמנהלות מדיניות צנע של קיצוץ תקציבים והעלאת מסים עקיפים.

אם כך, נראה שמטרת השילוב של העלאת מע"מ, העלאת מס על הסיגריות, החזרת מס המעסיקים וקיצוץ של יותר מ-700 מיליון ₪ בליבה של האטה חריפה היא אחת – ניצול ההאטה על מנת ליזום משבר כלכלי. במשבר כלכלי כזה המצב של החברה הישראלית רק יחמיר ויתכן שיש פוליטיקאים שחושבים שהם ירוויחו משנאת חינם שמצב כזה עלול לעורר.

הצעת העלאת מס ההכנסה כדוגמא לכיצד משתמשים בכלי נכון באופן לא נכון

ההצעה המסתמנת של האוצר לפיה מס הכנסה יעלה ב-1% למשתכרים החל משכר של 8,870 ₪ בחודש, אינה מהווה כלל פתרון לסכנת המשבר שדורש הרחבה תקציבית משמעותית. לפי גלובס, מדובר בהכנסה של כ-1.4 מיליארד ש"ח בשנה – סכום בטל בשישים לעומת הצורך.[xiii]

נתניהו ושטייניץ התחילו להבין שרק למסות את כלל הציבור לא יעבור הפעם אז הם עשו את המינימום שיכלו במקביל לקיצוץ ולהעלאת המע"מ. לפי נתוני הלמ"ס מ-2010, הסף העליון של העשירון השמיני עומד על 8,587 ש"ח בחודש.[xiv] כלומר, מדובר בהעלאת מס ההכנסה לשני העשירונים העליונים ולחלק קטן מהעשירון השביעי (בהנחה שבשלוש השנים שחלפו מאז 2010 עלה הסף העליון של העשירון השמיני). עשירונים אלה חוסכים חלק מהכנסתם ולכן העלאת המס לא תפגע בצריכה. יתרה מזאת, העלאת המס על העשירון השמיני והעשירון התשיעי תסתכם בכמה עשרות שקלים, משום שמדובר בעלייה במס שולי ולא במס האפקטיבי. כלומר, מדובר ב-1% מתוך ההפרש שבין המדרגה השנייה לבין השכר. במקרה של אדם המשתייך לעשירון התשיעי ושכרו עומד על 14,070 ש"ח בחודש מדובר בעליית מסים של 52.7 ש"ח בחודש. מדובר בסכום שרוב הסיכויים שייגרע מהסכום שאותו אדם מפנה לחיסכון מדי חודש ולא מהצריכה. מדוע הסתפקו רק בזה? באופן תיאורטי העלאה של אחוז מס באופן אחיד היא לא הנוסחה הטובה ביותר להעלאת מס הכנסה; טובה ממנה הייתה העלאה פרוגרסיבית יותר. לדוגמה, חצי אחוז לעשירון השמיני, אחוז וחצי לתשיעי ושלושה אחוזים לעשירי, בנוסף למדרגות נוספות בתוך העשירון העשירי. וטובה עוד יותר הייתה הפסקת ההפליה לטובה של הכנסה מהון מול הכנסה מעבודה, כך העלייה במס ההכנסה הייתה פרוגרסיבית באמת ולא רק כאקט שולי המתלווה להעלאת מיסים עקיפים וקיצוץ מיותר.

 

להחלטה של שטייניץ ונתניהו מתלוות עוד שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא הבעיה הפוליטית-תודעתית. העלאת מסים כזאת, על רקע ירידה בהכנסות ממסים, רק מחזקת את ה"חוכמה המקובלת" לפיה תקציב המדינה שקול לזה של משק בית – מוציאים רק מה שמכניסים. המהלך הזה יצדיק מאוחר יותר הורדת מסים בתקופות של שגשוג, ורבות ההוכחות שנתניהו ושטייניץ מעדיפים להוריד את המיסים לעשירים ביותר. הבעיה השנייה, והיא הבעיה המהותית, היא שאין כל משמעות מאקרו-כלכלית חיובית להעלאת מסים כזאת. כל עוד העלאת המסים אינה משמשת להגדלת ההוצאה, מדובר למעשה בזריקת כסף לפח הקטנת החוב. יתרה מזאת, הגירעון אינו הבעיה ואותו אין צורך "לסגור". מה שצריך זה להרחיב את ההוצאה כדי להפעיל מהלך אנטי מחזורי- כלומר להקדים את המיתון בהרחבה ממשלתית וכך להמנע מפיטורים והורדות שכר.

פישר משחזר את ימיו כמחריב מדינת הרווחה?

יש צורך בהשקעה של עשרות מיליארדי שקלים כעת כדי להוציא את ישראל מהבוץ. הבעיה היא שהממשלה וגורמים לא נבחרים עושים הכול כדי למנוע  את ההשקעה החיוניתהנגיד סטנלי פישר חשף את פרצופו כמשת"פ של נתניהו ושטייניץ וכמנוע הדוחף את ממשלת ישראל להתנהגות מסוכנת ולחוסר אחריות עמוק על אזרחיה. הבחירה להגדיר קיצוץ של 700 מיליון שקל – קיצוץ בתקציבי הבריאות, הדיור, המשטרה, הרשויות המקומיות ועוד כ"התקדמות רצינית" מהווה שיא של אטימות שמתחרה רק עם זו של נתניהו ושטייניץ. צעדים אלה יפגעו במיוחד בשכבות החלשות שיצטרכו לממן את הדברים האלה (למשל, טיפול רפואי, שכר דירה ושמירה פרטית) מכיסם, ה"התקדמות הרצינית של פישר" תוליך אותנו אחורה.

פוגענית עוד יותר היא תמיכתו של פישר בהעלאת המס הממוקדת לשכבות החלשות – הזנקת במע"מ ב-1% שלם בבת אחת. מוזר כיצד נגיד שאחראי על ייצוב האינפלציה וטוען שיוקר המחייה בישראל גבוה מקדם בעצמו את העלאת האינפלציה ביותר מ-1% באופן מיידי. מוזר עוד יותר שאותו אדם מציין בגאווה שבנק ישראל הוא הבנק המרכזי היחיד בעולם שאחד משלושת יעדיו הוא צמצום פערים חברתיים. כיצד יכול להיות שבשנים האחרונות, בזמן שפישר היה נגיד הבנק בישראל גדלו הפערים בצורה משמעותית. האם למדיניותו אין חלק בזה?

פישר אינו כושל רק בהיבט של צמצום פערים חברתיים, הוא גם כושל בתפקיד הבסיסי שלו – פקיד המייעץ לממשלה בענייני כלכלה. הרי ידוע שמסים רגרסיביים מצמצמים את הצמיחה והופכים את המשק לפגיע יותר. מוזרה העובדה שפישר לא בחר להיאבק בעליית המס על הסיגריות, כאשר ידוע לכלכלנים שמס זה הוא המס הרגרסיבי ביותר שקיים ברשימת המסים.

אנו קובעים כי בדחיפת הצנע ובהתבטאותו האטומה חזר פישר לימיו העליזים בקרן המטבע הבינלאומית, אז כיהן כשליט מטעם עצמו על מדינות מזרח אסיה.[xvi] ההודעה שלו לממשלת ישראל, שהוא מרוצה מאוד מההתקדמות שלה ושהוא מצפה ממנה לצעדים נוספים, היא פגיעה חמורה במשילות. צריך לזכור שפישר הוא בסך הכול פקיד.

מדוע התבטאותו של פישר צוהלת? היתכן שרצונו הוא לפגוע באופן ממוקד בחלשים ביותר? לאלה שהתרגלו לתעמולה השקרית של השנים האחרונות על היותו של פישר נגיד שקול כדאי להזכיר שזו כמובן לא הפעם הראשונה שפישר עושה את זה לאזרחי ישראל – בפעם הקודמת הוא היה שותף מרכזי בחיסול מדינת הרווחה במסגרת "תוכנית הייצוב" של 85' שנכתבה לפי מסמך עשר הנקודות שכתב ביחד עם הרב סטיין.[xvii] על כך נאמר לסטנלי פישר, סייג לחכמה שתיקה.

בלימת מעוז הכוח הנגדי

במקביל לפועלו של פישר להפעלת לחץ, פועל נתניהו לבלימת הגורם היחיד שיש לו את הכוח הפוליטי והעוצמה הארגונית להיאבק בגזירות – ההסתדרות. כך למשל, אמר בתחילת השבוע ש"יש גם גורמים שמעכבים את תהליכי הצמיחה. הריכוזיות היא אבן נגף שיש לשחרר אותה. נכון, יש ריכוזיות במשק והממשלה היא הראשונה שמובילה אותה. אבל יש גם תאגידים ששולטים באופן מרוכז ויש גם גופי עובדים ריכוזיים. אנחנו חייבים לשחרר את המשק מהריכוזיות."[xviii]

בנוסף לכך, נרמז השבוע כי "ראש הממשלה ובכירי האוצר יחליטו לפתוח במאבק בקבוצות הלחץ החזקות במשק ולהתחיל לבטל פטורים ממס". מדובר ברמז עבה לניסיון נוסף לבטל את הפטור ממס על החיסכון בקרן ההשתלמות. בכל פעם שהועלתה היוזמה מחדש התנגדה ההסתדרות לכך בחירוף נפש. הסיבה לכך היא שמדובר באפיק החיסכון היחיד לטווח בינוני שקיים היום בישראל. היוזמה לביטולו כעת לא תפגע רק בחברי ההסתדרות הוותיקים, אלא תפגע גם בעובדים שנכנסו לא מזמן להסתדרות וזכו סוף סוף לשיפור במצבם. יתרה מזאת, מדובר בפגיעה בעובדים החלשים ביותר במשק – עובדי הקבלן – שבעקבות הסכם עובדי הקבלן יקבלו קרן השתלמות. ביטול הפטור יגרום להם נזק אדיר; הזרמה של עשרות אלפי שקלים לחשבונות הבנק של עובדי הקבלן מדי שש שנים תאפשר להם להעלות באופן משמעותי את רמת חייהם ע"י רכישת רכב, שיפוץ ביתם ועוד.

על רקע מהלך זה, אנו צפויים לראות בתקופה הקרובה פתיחה של קמפיין תקשורתי נגד ההסתדרות בידי כותבי טורים בעיתונות ובידי אישי ציבור שיגויסו לטובת המהלך.

יש מאיפה להביא את הכסף שדרוש לבלימת המשבר ולהכנת התשתיות לצמיחה עתידית. מקור זה הוא ההפרשות לפנסיה של העובדים. לנוכח המצב שבו ציבור העובדים משווע לאפיק השקעה בטוח, יש להגדיל את הנפקת האג"ח המיועדות. הדבר יאפשר לנצל את כספי הפנסיה של העובדים שמסתובבים בבורסה ללא תכלית יצרנית. את הכסף אפשר להעביר לתקציב המדינה לשם השקעה בתשתיות פיזיות ו"אנושיות", אשר בתורן גם יקלו על פעולתו של המגזר הפרטי. מעבר לזה צריך לתת ערבויות ממשלתיות לגיוסים להשקעה בתעשייה ובייצוא שכה משווע לסיוע.

סיכום

כך אנחנו יכולים לראות שממשלת ישראל ובנק ישראל החליטו ללכת על מדיניות של צנע, אשר תחריף את ההאטה המשקית. את המהלך הזה הם עושים מתוך כוונה לחלק מחדש את ההכנסות לטובת מקבלי ההכנסות מהון, ולפתוח חזית נוספת במאבק נגד העבודה המאורגנת אשר מהווה אחד מהאיזונים האחרונים במשק לכוחו של ההון. המדיניות הזו מבוצעת על אף שקיימת אלטרנטיבה טובה לגיוס מקורות להשקעה בפיתוח התשתיות במשק, והיא כספי הפנסיה של הציבור. שימוש בכספי הפנסיה של הציבור ישרת את הצורך של המדינה, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי, בתשתיות פיזיות ואנושיות טובות, וישרת את הצורך של העמיתים בקרנות.

אתם מוזמנים להיכנס גם לאתר בכתובת http://www.drorisrael.org.il/?cat=28 ולהפיץ את הניוזלטר.


בברכת שותפים,

מחברות המחקר להתחדשות התיאוריה הביקורתית

תנועת דרור-ישראל

 



[i] לא מספיק יקר? "המוכרים ינצלו את העלאת המע"מ והאינפלציה תחרוג", רם עוזרי, The Marker, 25.07.2012

[ii] שטייניץ חתם על הצו: חפיסת סיגריות תתייקר בכ-3 שקלים, מוטי בסוק, The Marker, 25.07.2012

[iii] נתניהו: נעשה את השינויים הדרושים בתקציב כבר ביום שני הקרוב בישיבת הממשלה, תומר אביטל, כלכליסט, 24.07.2012

[iv] עוד מכה // מס ההכנסה יועלה ב-1% למשתכרים מעל 8,800 שקל בחודש, מוטי בסוק, צבי זרחיה, דניאל שמיל , ליאור דטל, The Marker, 27.07.2012

[v] http://ozar.mof.gov.il/museum/hebrew/cigs.htm#5a

[vi] נטל המסים הישירים והעקיפים על משקי הבית בישראל והשפעתם על אי -השוויון ב-2003, נילי ביבי-קרשאי, למ"ס, יוני 2005

http://www.cbs.gov.il/www/publications/pwmas08.pdf

[vii] בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה, אילנית בר, המ.מ.מ., 31.07.2011

[viii] בדרך לכיסוי הגרעון: מס הכנסה למשתכרים מעל 8,870 שקל יעלה; המסים יכניסו 14 מיליארד שקל, אדריאן פילוט, גלובס, 27.07.2012

[ix] האוצר: העלאת מסים על אלכוהול וסיגריות – לא על הפרק, אדריאן פילוט, גלובס, 23.07.2012,

בלעדי // הגזירות: יועלה המס על סיגריות ואלכוהול, הטיסות יתייקרו, מוטי בסוק, The Marker, 23.07.2012

[x] הצנע רק הגדיל את החובות באירופה, דפנה מאור, The Marker, 24.07.2012

[xi] הנפט עולה: מחיר הבנזין צפוי לעלות ב-36 אגורות באוגוסט, עמירם ברקת, גלובס, 27.07.2012

[xii] האם מחירי המזון עומדים לעלות? מחירי החיטה והתירס זינקו ב-30% בחודש, רויטרס , עדי דברת-מזריץ, The Marker, 11.07.2012,

"הציבור לא יוכל לבלוע עליית מחירים נוספת במחירי המזון", אורנה יפת ואולגה ויניאר, כלכליסט, 23.07.2012,

"בתוך שבועיים-שלושה חברות המזון יבקשו מהרשתות להעלות מחירים", אורנה יפת, כלכליסט, 11.07.2012

[xiii] בדרך לכיסוי הגרעון: מס הכנסה למשתכרים מעל 8,870 שקל יעלה; המסים יכניסו 14 מיליארד שקל, אדריאן פילוט, גלובס, 27.07.2012

[xiv] http://www.cbs.gov.il/www/publications12/1479/pdf/t27.pdf

[xv] הגזירות הכלכליות נמשכות: מס הכנסה יגדל ב-1%, אביטל להב, ynet, 27.07.2012

[xvi] ישראל על שולחן הניתוחים של צ'אנג: אתם תקועים עם הריכוזיות, אורי פסובסקי, כלכליסט, 11.08.2011

[xvii] האיש שהיה שם, אמנון אטד,כלכליסט, 07.04.2009

[xviii] נתניהו: ריכוזיות וארגוני עובדים ריכוזיים – אבן נגף של המשק; "רמת החיים רק עלתה בשנים האחרונות, ואז באים ומקטרגים",מוטי בשוק, The Marker, 22.07.2012

סגור לתגובות.