חדשות

הבית היהודי או בית עבדים?

22.1.2013

בשנים האחרונות מלאו ערוצי הטלביזיה בסרטים העוסקים בצדדים שונים של תולדות האימפריה הרומאית. מספרטאקוס, עבור ב"רומא", וכלה בתוכניות דוקומנטאריות רבות. בכל התוכניות הללו עובר כחוט השני תאור העולם הערכי והרוחני אשר הנחה את הרומאים.

כמו קודמיהם היוונים, חילקו גם הם את העולם לשניים, בחלקו האחד הם, אזרחי רומא,שלהם מגיע עולם ומלואו ובחלק השני שאר העולם, העבדים להם לא מגיע דבר מלבד "הזכות" לעבוד את אדוניהם. אבל גם בעולם העבדות נתנו היוונים והרומאים אותות. זכורה החלוקה של אריסטו את עולם העבדות לשלוש קטגוריות:"עצם דומם", הלוא הוא מכשיר העבודה, תהיה זו מחרשה או פטיש; "עצם חצי מדבר", הלוא היא פרה או סוס; ו"עצם מדבר", הלוא הוא העבד או השפחה אשר נבראו להיות למרמס לרגלי האדונים ופרות הבשן. והנה לא קשה להבין כיצד על רקע ההשקפה הזו, עובדת האלילים, הכוכבים והמזלות, הרואה בחלק מבני האדם רק מכשיר,הפכה הדת היהודית ללוחמת בנפש לרומא ודתה, כשבפיה "הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו" (מלאכי ב', 'י),ו"אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי: ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו: הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד" (איוב ל"א, י"ג-י"ז).

חוקי הקניין הרומאיים הפכו להיות אחד ממושאי השנאה העמוקים ביותר ביהדות. היהדות נרקמה כדת אשר רואה בהלך המחשבה הרומאי את הרשע והרוע בהתגלמותו. לכן כה עמוקה הייתה הבחירה להצטרף ליהדות אשר הייתה כחלופה האולטימטיבית לזירת הגלדיאטורים הרומאית.כל ימיה נאבקה היהדות בהתבוללות נוראה זו של "נטיעת אשרה בישראל",שנאמר- "כל המעמיד דיין (מנהיג פ.ה.) שאינו הוגן, כאילו נוטע אשרה בישראל", והנה דווקא מפלגה הנושאת את השם המחייב "הבית היהודי",הפכה להיות מנוע ההתבוללות הגדול ביותר, המתפתח בארץ ישראל. למתבונן בעין בלתי מזוינת במצע הכלכלי-חברתי של נפתלי בנט וחבריו,לא יקשה להבחין בהשקפה הרומאית-יוונית הפורצת מכל שורה וקטע המתאר את החלום הבנטי, לחברה מעמדית אכזרית, בה יש הרבה מאוד חלשים ומעט מאוד חזקים, השולטים בהם ובחייהם ללא מיצרים באמצעות מערכת חוקים כלכליים שלא הייתה מביישת את קיסרי רומא – והרעים שביניהם. תשאל השואלת ובצדק, איך מתקבל על הדעת שאדם הקורא לכל דבר שזז בקרבתו אחי ואחותי,כמובן רק ליהודים,רוצה לרדות ב"אחיו ואחיותיו" אלה? איך יעלה על הדעת ש"אהבת ישראל" זו נגועה כל כך ברצון לאמלל את כלל ישראל בבריאות,בחינוך,ברווחה? האין עיניים בראשו של מי שמבקש להתנכל לשכיר יומו כאמור: "מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו: צא שכור לנו פועלין. הלך ופסק להם מזונות. וכשבא אצל אביו,אמר לו:בני אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עימהן" (בבא מציעא). והנה נפתלי בנט דווקא רוצה להתענות לשכירים אלה לרוצץ את איגודיהם ולהשבית את כוחם. אפילו את שכר המינימום, כבשת הרש, הוא מבקש לגזול באכזריות מפיהם. והכל תחת מכבסת המילים של גמישות ניהולית. אכן בבית העבדים הרומאי הייתה "גמישות ניהולית" היות והעבדים היו קניין בעליהם,אך האם ראוי לה למדינת היהודים לנהוג כך? בין כך או כך אין ענייני בחבר הכנסת לעתידבנט, שקיבל והפנים את ההשקפה האריסטוטלית שאדון ועבד הוא מצב טבעי וראוי,אלא במצביעיו,שרובם באים מהציבור הדתי לאומי. רבות הן המחלוקות בין הציבור הדתי-לאומי לבין זה המתקרא חילוני: מחלוקת ארץ ישראל,מחלוקות הדת וביניהן הגיור, מחלוקות אפיה וצביונה של מדינת היהודים.אך נראה שההצבעה המאסיבית של ציבור זה למי שלאחר מחאת קיץ 2011,בה עלתה שוועתם של ישראל השמימה, מבקש לא רק להמשיך ולייסר את ישראל אלא להכביד את עולו על החלשים ביותר האומללים ביותר, רק בכדי להשיא את רווחי האדונים למיניהם,נראה שלהתבוללות זו יהיה חלילה מחיר כבד מאוד של קריעת החוט הדק מאוד בין הציבורים,חוט שעדיין מפרנס את עצם קיומה של ישראל שלנו.

 המאמר שפורסם במקור ראשון

מאת: פסח האוספטר רכז תנועת דרור ישראל

 

תגיות נוספות