חדשות

בית הקיץ של התנועה | רז רפאל

12.8.2019

"להעמיד מפעל חינוכי של 40,000 ילדים ביער זה משהו שמצריך קצת מאמץ"

בכל קיץ עולים כ-4,000 חברי התנועה לתפקידי הדרכה, ארגון וריכוז ביער כפר החורש, "בית הקיץ של התנועה". רז רפאל, בוגר חוות ההכשרה מגרעין ענ"ר ("עוד נעגל ריבועים") במעלה החמישה, סיים החודש את הקיץ ה-29 שלו כאיש מפעלים וארגון ביער כפר החורש. מי ש"מאחורי הקלעים",

"הלו, לא להספיד אותי! תן לסיים 35 שנה ביער ואז נדבר"

טוב טוב, פשוט 29 שנה זה לא מעט. מה עשית בתפקיד הראשון שלך?

"בפעם הראשונה שעליתי ליער הייתה ב-93 והייתי "נהג בית". עושה את כל העברת הציוד בתוך המחנה, או אם חלילה חניך נפצע וצריך לקחת אותו למרפאה. מאז אני כל שנה ביער ,הנהגים אלו  חבר'ה שעושים נסיעות ובסופו של דבר אחד הדברים המסוכנים במחנה זה כלי הרכב הנוסעים בתוך המחנה. הם צריכים לטפל בהם ולהיות אקסטרה זהירים כשהם נוהגים בתוך המחנה".

מטיילים ביער

תכלס חשוב, תחום הרכב והנהיגה באופן כללי הוא משהו שצריכים להיות זהירים איתו. אבל איזה עוד תפקידים עשית?

"ביער? יש אינספור תפקידים וכל אחד מהם חשוב כדי לשמור על שגרת מחנה תקינה ועל החיים של החניכים שיתחנכו וייהנו. חניכים שהלכו איתי שנים רבות  כל שנה מגיעים ליער לתפקידים של רכזים ארגוניים, רכזי יער ביום או בלילה, אנשי מרפאה, בטחון , בטיחות ,אחראי תברואה ועוד המון תפקידים"

למה צריך כל כך הרבה תפקידים?

"אתה היית פה פעם ב-15 במאי , לפני שכל המחנה מוקם, נכון? המקום נראה כמו סתם עוד יער ותוך כמה ימים אתה מקים ממש עיר! עם כל התשתיות הנדרשות, אם זה מים, חשמל, מזון, דלקים, תקשורת, הכל. ואתה רוצה שהכל יהיה בטיחותי , מרשים , וראוי לפנים משורת הדין, אתה לא מתפשר על הדברים האלה. להעמיד מפעל חינוכי של 40,000 ילדים ברמה כזאת ביער, זה משהו שמצריך קצת מאמץ, ומתגייסים למאמץ "העמדת העיר"  חבר'ה מכיתה י' עד גיל 50 כי כולם יודעים מה זה שווה".

אגב ילדים, אתה נשוי עם 2 ילדים וגר בכלל בדרום, הילדים לא מתגעגעים?

"מתגעגעים אבל כולנו מתמודדים עם זה. אנחנו עושים שיחות וואטסאפ והילדים מגיעים כל שנה ליער לבקר. בסוף הם יצברו יותר שנים ביער ממני. אבל תשמע, היער זה קסם אחר. יש לך רגעים של שקט מדהים או כשאתה הולך ביער בבוקר ואתה שומע את כולם בארוחות בוקר זה גם סוג של שקט מיוחד כזה, אי אפשר להסביר את זה."

טוב, לקראת סיום, מה הדבר הכי זכור לך מהיער?

"ב-12.7.2006 הייתה חטיפה של החיילים גולדווסר ורגב ז"ל בגבול לבנון. הייתה התחממות בצפון והחלטנו שצריך לבדוק את האופציה של פינוי המחנה למקום שיאפשר פעילות סדירה  בנינו תכניות מגירה במידה וחלילה נצטרך, תדרכנו את הרכזות ובאותו ערב נפלו טילים בחיפה וקיבלנו הנחיה ממשרד החינוך לפנות את המחנה בכפר החורש, התלבטנו אם פשוט להחזיר את החניכים הביתה, או שממשיכים את חווית תנועת הנוער דווקא עכשיו. ובאותו לילה ב-22:00  עשרות אוטובוסים פונו מכפר החורש למקורות הירקון. הקמנו שם "מחנה בַּזַק" תוך כדי קראו לי למילואים. בכר ז"ל היה המ"פ שלי והוא הצליח לאפשר לי לרדת מדי פעם כדי לטפל בעניינים. זה היה מפעל מדהים, אירחנו גם חניכים שלא היו מהתנועה ורצו להגיע אז זה אמנם הצריך היערכות לוגיסטית רצינית, אבל הקמנו עשרות צוותים של פעילים והצלחנו לקלוט את כולם באהבה".

מדהים. לסיום, יש לך מסר לחברי התנועה?

"תשמרו על החיים, זה הכי חשוב וזה לכולם, לא רק לחברי התנועה".

שומרים על החיים

הכי חשוב, תודה רז!

"רגע, אבל גם חשוב להגיד שיש באמת אלפי חברים שעושים את זה כל שנה, תן להם גם קרדיט!"

וואלה צודק!

 

 

תגיות נוספות